אם בטעות החליק לך העכבר והגעת ישר לסוף…

כנראה שאת נמצאת עכשיו באחד משני מצבים-

או שאת מרגישה את הדפיקות בלב,
יודעת שכל מילה שכתבתי כאן נכתבה עלייך.
את מבינה שהאילתור הזה גומר אותך,
שהתחושה של "זה עסק או תחביב?"
כבר כבדה לך מידיי
ושאת פשוט לא מוכנה לעבור עוד חודש של "פירורי כסף" וים של אשמה.
אם את שם- אני מחכה לך בפנים.

אבל יש גם מצב אחר.

המצב שבו את אומרת לעצמך:
"אולי זה לא הזמן",
"אולי אני אנסה עוד קצת לבד",
"אני אשנה את הלוגו/הביו/האתר והכל יסתדר".

אני רוצה להגיד לך משהו שאולי יהיה קצת קשה לשמוע
אבל הוא הדבר הכי אמיתי שאני יכולה לתת לך:
אם תמשיכי לעשות את מה שעשית עד היום
את תמשיכי לקבל בדיוק את אותן התוצאות.

עוד חצי שנה מהיום, זה ייראה בדיוק אותו דבר
רק עם תחושות כבדות יותר.
את עדיין תפרפרי בין משימות,
הילדים שלך עדיין יראו אמא לחוצה עם טלפון ביד
והפער בין מי שאת יכולה להיות לבין מי שאת בפועל רק יגדל ויכאב יותר.

ואני לא אומרת את זה כדי להבהיל,
אני אומרת את זה כי אני פוגשת נשים שהתלבטו ונמרחו
וחזרו אליי שנה ולפעמים גם 3 שנים אחרי
במקום חבוט יותר, עם חור גדול יותר בכיס ועם אנרגיות מפונצ׳רות
כי המריחה הזו רק העמיקה את תחושת האכזבה העצמית.

ואני יודעת, יצא שם רע לתחום הליווי העסקי ובצדק, כי הבטיחו לך קסמים.

אני לא מבטיחה קסם.
אני מבטיחה מבנה. שורשים.
אני מבטיחה שאם תפסיקי לאלתר ותתחילי לבנות את תגלי שאת הרבה יותר
חזקה ומבריקה ממה שסיפרת לעצמך.

האאוריקה שלך לא תגיע מ"עוד קורס שיווק".
היא כבר פה, מחכה לך בזהות החדשה שלך כבעלת עסק מצליח.

אני והמנטוריות כאן, מושיטות לך יד.
השאלה היא רק אם את מוכנה להפסיק לנסות, ולהתחיל להצליח.

מחכה לך,
ירדן.