את בטח מכירה את הרגע הזה, את מסתכלת על קולגה שלך מהצד ומתחילים לצוף קולות של השוואה-
- איך היא יותר מצליחה ממני?
- למה היא שם ואני עדיין לא?
- אם היא הצליחה להשיג את מה שאני רוצה- אולי פשוט אין לי את זה?
- אני כנראה פחות טובה
- היא יותר זריזה ממני ומוציאה רעיונות שגם לי יש לאור
- למה אני לא כמוה?
- אם היא עשתה את זה, אני כבר לא יכולה…
וזו רק חלק מהרשימה.
בואי נבין איך אנחנו לוקחות את ההשוואתיות הרעילה והופכות אותה להשוואתיות מקדמת (כן, יש דבר כזה!).
קודם כל, חשוב להבין שכולנו באותה הסירה- כולן חוות את זה.
בסקר שעשיתי באינסטגרם שלי אפשר היה ממש לראות קולגות שכותבות את זה אחת על השניה!
ראיתי איך מכל גווני הסקאלה, מכל מקצוע, בכל גודל עסק, בכל מחזור הכנסות- כולן באותה החוויה.
נרצה גם לזכור שקנאה היא רגש טבעי.
את לא רעה כשאת מקנאה או מתכווצת מהצלחה של מישהי אחרת.
את בסך הכל אנושית.
לגמרי אפשר לעבוד על ניתוב רגש הקנאה לרגש מקדם (ומיד תביני איך לעשות את זה) אבל בשביל זה אנחנו צריכות לזהות שעולה בנו קנאה ולקבל את הרגש.
אז מה נעשה כשאנחנו מתחילות להשוות?
1. תפוזים ותפוחים
נזכור שכל אחת מאיתנו שונה ולכן, אין טעם להשוות תפוח לתפוז כי ההשוואה הופכת ללא רלוונטית.
האם אתן זהות כבנות אדם?
האם קצב העבודה שלכן זהה?
הגעתן מאותה נקודת הפתיחה בחיים?
נסיבות החיים הנוכחיות שלכן זהות?
מקיפים אתכן אותם האנשים?
יש לכן את אותם המשאבים?
העסק שלכן באותו סדר גודל?
העסק שלכן נפתח באותו היום ועם ותק זהה?
עשיתן בדיוק את אותן פעולות עד היום?
יש לכן בדיוק את אותה ההשכלה?
אלה רק חלק מהשאלות המערערות שאת יכולה לשאול את עצמך כדי להבין שההשוואה פשוט לא רלוונטית.
2. את רואה רק חלק מתמונה שלמה-
בכל רגע נתון אנחנו רואות רק חלק מתמונה מלאה, רק את מה שהמסננים של המתחרה שלך בוחרים להראות לך ובדר"כ נבחר להראות ולשים יותר דגש על ההצלחות שלנו.
אנחנו עושות "השלמה אוטומטית" בראש שלנו ובדר"כ נייצר בראש שלנו אידיאליה שלא בהכרח תואמת את המציאות.
תזכרי שאת לא רואה את התמונה השלמה- את לא עדה לכשלונות, לטעויות, לבכי, לקושי, לחרדות, לרגעי ייאוש, לנסיונות שנגנזו ולמאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים.
את רואה רק חלק ומשלימה בראש לתמונה מושלמת שהיא אף פעם לא המציאות.
3. אתן חותרות בכלל לאותה המטרה?
לפעמים מרוב שאנחנו עסוקות בהשוואה אנחנו מתבלבלות בדרך, שוכחות מה מטרת העל שלנו, שוכחות שהמטרה של המתחרה והמטרה שלנו לא בהכרח אותה המטרה.
ואם כן? המניע כמעט תמיד יהיה שונה.
כל אחת מכן רואה לנגד עיניה חזון, מטרות ויעדים שונים.
האם הקצב שלך ושלה צריך להיות זהה אם המטרה שלכן שונה? כמובן שלא.
4. כל השוואה היא שיקוף
קנאה לא סתם מתעוררת בנו, הרגש הזה מאותת לנו שיש פה משהו שגם אני רוצה.
במקום להילחם ברגש נרצה לתעל אותו למעננו, לכלי שיקדם אותנו וכדי לעשות את זה נרצה לשאול את עצמנו:
+ למה אני מקנאה? מה בעצם אני רוצה שהשתקף לי?
+ למה דווקא היא עוררה את זה? איזה תכונות יש בה שהייתי רוצה לחזק?
+ איזו מטרה או רצון עמוק היא משקפת לי?
5. "מה ששלה-שלה"
הרבה פעמים הקול הטבעי שיעלה בנו הוא קול של הקטנה "יאללה, מאיפה היא צצה זאת? בטח בכלל לא למדה את זה/התמקצעה בזה/מבינה על מה היא מדברת/משווקת בלי לעמוד מאחורי המילים שלה" ובמקרים שזה גולש ליותר אישי ניתפס על תכונות אישיות שלה כדי להקטין.
זה הדבר האחרון שאנחנו רוצות לעשות.
הקטנה של אחרת זו הקטנה שלנו, זה להקטין ולכווץ את התודעה שלנו.
ליותר רוחניות שביננו- זה להגיד ליקום "אני לא בטוחה בעצמי אז אני מקטינה אחרת" ולמשוך לחיינו תדר של הקטנה.
אני אוהבת להגיד "מה ששלה שלה" ולהפוך את הקנאה לפרגון והשראה, להבין מה אני מעריכה בה ולמה אני מעריכה אותה- זה לכשעצמו ישקף לי את התכונות הדומות שכבר קיימות בי, את המשאבים הטבעיים שלה.
6. לשבור את הלופ-
אחרי שהבנו למה התעוררה בנו הקנאה אנחנו רוצות לשבור את הלופ.
מכירה את זה שאת מתחילה לקנא במישהי ופתאום את באטרף על כל צעד שהיא עושה? בודקת את הסטורי שלה, בוחנת צעדים בעסק, אפשר לומר שאת כבר במין אובססיה קטנה על כל דבר שהיא עושה.
אני מזמינה אותך להשתמש בפונקציה הנהדרת של hide- להסתיר את מי שעושה לך כיווץ ולשחרר אותה. ככל שתשארי בלופ הזה, את תזניחי את הלופ שבאמת חשוב: הלופ שלך עצמך.
7. להחזיר את הפוקוס פנימה-
אחרי ששברת את הלופ, הגיע הזמן להתעסק בעצמך ורק בעצמך.
תשאלי את עצמך מה חשוב לך? מה את רוצה להשיג? איך תיראה "הצלחה" עבורך? איך נראית עד כה ההתקדמות שלך? מה היית רוצה לשפר? על מה את גאה בעצמך? על מה התגברת בדרך לנקודה בה את נמצאת היום? מה את רוצה להשיג בתקופה הקרובה? איפה תרצי להיות בעוד שנה?
בדק הבית הזה נחוץ אחרי שאנחנו עסוקות במה שקורה בחוץ- כדי לצלול שוב פנימה ולהוציא החוצה את מה שהכי נכון לנו, למטרות שלנו ולעסק שלנו.
לסיום, אזכיר לך שוב- קנאה והשוואתיות הן טבעיות וגם כשתהיי מאוד מיומנת, הן יצוצו.
השאלה מי תנהל את מי?
כשאת תקחי את המושכות לידיים שלך ותנהלי את ההשוואתיות, את תראי כמה מהר היא חולפת וכמה קל להתמקד בעצמך ובדרך שלך.
אם אהבת את הפוסט ומצאת לך כלי שאת לוקחת לך- אשמח שתספרי לי על זה בתגובות.
